בא לקלל ונמצא מברך 

לתאגידי הביטוח כוח רב. במדינות המערב כבר רווחת הדעה כי תאגידים כלכליים רבי עצמה, מסוכנים לזכויות האזרח אפילו יותר מהשלטון עצמו.
אולם הכוח מסוכן גם לבעליו. מי שאוחז בו, מתמלא לעיתים תחושה של כוח. תחושה זו מעבירה את המחזיק בה על דעתו. היא מסתיימת, יש יאמרו לעיתים, ואני טוען, תמיד, בחוסר זהירות.
הדבר בא לידי ביטוי, בעדויות המובאות מטעם חברות הביטוח לבית המשפט.
הנה לדוגמא, חברת ביטוח שהביאה לבית המשפט, כתנא מסייע, סוכן שיעיד נגד לקוחו, בלי לשים לב לכך שמתוך תוכן עדותו ניתן ללמוד... שהמבוטח צודק.
ומעשה שהיה כך היה:
ג'יימס אזולאי, בעליו של מוסך בחדרה, ביטח את המוסך באדיקות, שנה אחר שנה, בחברת הביטוח כלל. שבע שנים לא קרה דבר. בשנה השמינית המוסך נפרץ.
בכל שנה שלחתי אליך סוקר, נזפה כלל במבוטחה. כל אחד מהסוקרים דרש ממך כי תתקין אמצעי מיגון. אפילו שלחתי אליך מכתב בנושא.
אכן, הודה אזולאי, אינני מכחיש זאת. באמת הסוקרים היו אצלי, דרשו מה שדרשו ולא התקנתי את המגונים שדרשו. אבל הודעתי על כך לסוכן הביטוח שלכם, מיהר אזולאי להבהיר. הסברתי לסוכן כי אמצעי המיגון שאני נדרש להתקין מיותרים. חלקם בלתי אפשריים. התקנתם הייתה מפריעה לעבודת המוסך. גם העלויות היו גבוהות. לא התקנתי את המגונים ואתם הסכמתם לבטח אותי למרות זאת, סיכם המבוטח.
נציגי כלל הביאו למשפט, שהתקיים בבית משפט השלום בחדרה, את סוכן הביטוח כדי שיעיד לטובת כלל, כי היא לא הסכימה לבטח את המבוטח ללא אמצעי המיגון. והסוכן כך העיד.
דווקא עדות הסוכן, קובעת השופטת הדסה אסיף, מאשרת את גרסת המבוטח, כי נציגי כלל הסכימו לבטח אותו, למרות שלא התקין מגונים.
הרי מעדות הסוכן עולה, כי הסוקרים מטעם כלל נשלחו אל המוסך מדי שנה בשנה. הם הרי ראו שאזולאי לא התקין את המגונים שנדרשו.
עולה אפוא, מבהירה השופטת, כי נציגי כלל ידעו, הן מכוח ידיעת הסוכן והן מעצם ביקור הסוקרים במוסכו, כי אזולאי לא מילא אחר דרישות המיגון. אף על פי כן, הסכימו נציגי כלל להמשיך ולבטח אותו. למרות ידיעת נציגי כלל, הם לא עשו מאומה. הם לא ביטלו את הפוליסה. הם המשיכו לגבות את פרמיות הביטוח ללא אומר ודברים.
חוק חוזה הביטוח, מעמידה השופטת את נציגי כלל על הוראות החוק, מאפשר לחברת ביטוח שנודע לה כי לא קויימו דרישותיה למיגון לבטל את הפוליסה בתוך 30 יום. אם לא ביטלה את הפוליסה, ממשיך החוק וקובע, רואים אותה כמסכימה להמשך קיומה של הפוליסה על אף שלא קויימו דרישות המיגון.
התוצאה, קובעת השופטת אסיף, על כלל לשלם לאזולאי את מלוא נזקי הפריצה בתוספת פיצויים בסך 5,000 ש"ח בגין עגמת נפש, ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.